היום השמיני – מוורדטו לצפלובו

העיירה צפלובו משופעת בשבילי שטח מעניינים. ברובם שבילים שהובילו בעבר לעיירות אחרות. כדי לא לעשות סתם הלוך חזור, סיכמנו עם מריה שתסדר לנו הסעה לעיירה וורדטו משם נחזור ברגל עד לצפלובו.
אחרי עוד ארוחה טובה בבוקר אוסף אותנו בעלה של מריה ברכבו. במקום סתם לקחת אותנו ליעד הוא עוצר בכמה מקומות מעניינים לתצפיות נוף.
בדרך אנחנו לומדים ממנו שהעיירה וורדטו כבר נטושה לחלוטין. נשאר שם מלון ו2 טברנות שמופעלים על ידי מישהו חיצוני בעונת התיירות. לפני וורדטו הוא עוצר בעוד מצפה ממנו ניתן לראות את המדרגות העתיקות והתלולות שהובילו לעיירה לפני שנסלל כביש.
אנחנו מגיעים לתחילת המסלול שהוא במקרה גם נקודת התחלה למסלול המוביל למצפה בלוי הצופה לתוך קניון הויקוס. בעלה של מריה החביב מתעקש לקחת פחות כסף ממה שסוכם על הנסיעה אבל אנחנו עקשנים יותר. המסלול למצפה אינו על הדרך לצפלובו אבל הוא שווה את הסטיה ואנחנו נעים לכיון. הדרך לשם רצופה בפרחים ובפרפרים מגוונים ואכן אנחנו מוצאים שלט שבאיזור גדלים סוגים שונים של סחלבי בר.
ּ
אנחנו מגיעים למצפה בלוי שמנצא תלוי על צוק בגובה של כ900 מטר מהנהר למטה.
אחרי כמה תמונות אנחנו חוזרים חזרה ובכדי לא לחזור לחלוטין עד לנקודת הפתיחה, אנחנו מאתרים במפה איך להתלכד עם המשך המסלול לצפלובו ומתחילים לחתוך לכיוון. אחרי כק”מ אחד אנחנו מתלכדים עם המסלול המקורי.
בדרך אנחנו עוברים ליד בריכת מיים ושוקת שכנראה בעבר שמשו רועי כבשים באיזור. מבעלה של מריה הבנו שגידול כבשים היה מקצוע מאוד נפוץ באיזור, אבל זה כמעט נעלם לגמרי.
אחרי כקילומטר הנוף משתנה מירוק לסלעי עם תצורות אבן מעניינות. אחרי עוד כקילומטר מסתיימת מגמת העליה ואנחנו נכנסים לעמק המוביל לצפלובו.
מכאן הדרך מסומנת הייטב בסימון אדום לבן. אחרי ירידה מתונה של כמה מאות מטרים מגיעים לצלע הר ממנו אפשר לראות למטה את צפלובו. משם ממשיכים בירידה קצת תלולה וקצת טכנית ואז מגיעים לכפר.
את היום חתמנו בסלט יווני וציזיקי בטברנה המשפחתית. כיוון שפגשנו הרבה סוגים היום, הנה מקבץ חלקי של הפרפרים והפרחים שראינו:

















