קיץ!

הגענו ליום בהיר ואביבי במיוחד, איזו קבלת פנים מצויינת. קיץ אבל בלי עומסי חום.

חברת התעופה ההונג-קונגית קתאי פסיפיק מומלצת ביותר. מושבים מרווחים, ארוחות טובות, מערכת מדיה פאנטסטית, וגלידה לקינוח. הדבר היחיד שהם לא שמעו עליו זה קולה זירו.
הניו זילנדים קנאים לאקולוגיה שלהם. אין להכניס לשם שום דבר מזון, ויש להצהיר על פריט שנגע באדמה אחרת כמו נעליים, תרמילים ואוהלים. בכניסה יש מחלקת biosecurity שעוצרת את כולם ומפשפשת בתיקים עם X-RAY וכלבים מרחרחים. אנחנו שטפנו את הנעליים לפני שבאנו, ולשמחתינו הם העבירו אותם בלי בעיה. לפנינו נעצר סיני שלא הצהיר על טבק שהביא איתו. הקנסות על כך גבוהים.
בכניסה מצטלמים (איך לא) ליד פסל ש”הושאל בנדיבות מהארץ התיכונה” מתוך שר הטבעות.

תחנה ראשונה אחרי הכניסה: אוטו שכור. בניו זילנד יש פטנט שנפוץ פחות במקומות אחרים והוא חברות השכרה שמשכירות רכבים קצת יותר ישנים והרבה יותר בזול. גם כאן ישנם כמה וכמה רמות של רכבים ישנים, אנחנו בחרנו בחברת APEX שהיא משכירה רכבים דרגה שניה אחרי חדשים, וגם קראנו המלצות טובות עליה. הנהיגה בצד שמאל מאתגרת, אבל לאט ובזהירות מתרגלים, ולא משנה כמה שמתרכזים, עדין מפעילים את המגבים כשרוצים לאותת…
תחנה שניה: סים טלפון לוקאלי לשיחות ואינטרנט. כ2 דקות נסיעה מנמל התעופה יש מרכז מסחרי שם קנינו את הסים וגם החלפנו כסף בבנק בעמלות הרבה יותר שפויות מנמל התעופה.
תחנה שלישית: גיטרה!!!

כדי להמשיך להתאמן בנגינה, בלי צורך לסחוב גיטרה יקרה מהארץ, רקפת החליטה לקנות גיטרה לוקאלית פשוטה. את הגיטרה כבר הזמנו מהארץ ואספנו אותה ממחסן ליד שדה התעופה.

תחנה אחרונה: מלון באוקלנד. לקחנו מוטל פשוט ל2 לילות שיוקדשו בעיקר להצטידות והתמודדות עם הג’ט לג. כשהגענו למלון גילינו שהגיטרה הגיעה בגודל לא נכון (קטנה מידי). אנחנו באמת מקווים שנצליח להחליף אותה עד מחר. מוסר ההשכל היומי – לא קונים גיטרה באינטרנט…

זהו! לסיום, כדי לא להרדם מוקדם מידי החלטנו לנצל את היום הארוך (אור עד 9 בערב) כדי לטייל קצת באיזור. אחרי עצירת פיצה, לונלי פלנט שלח אותנו לכביש נחמד (Tamaki road) לאורך אחד מהמפרצים באוקלנד. עצרנו במרינה (כמובן):

העמודים הגבוהים ליד הסירות אינם ליופי: ההפרש בין הגאות והשפל כאן הוא כמעט 4 מטר, ולכן המזחים “מושחלים” על עמודים ועולים ויורדים עם גובה המיים. זה כמו למלא ולרוקן את הכינרת בין הקווים האדומים, רק קורה פעמיים ביום!

גם תמונת הכותרת היא מאותה דרך.
פינת הטיפ: רכישת סים לוקאלי
כדי להיות מחוברים לחמצן האינטרנט החלטנו לקנות סים מקומי שבד”כ זול מלקנות חבילות חו”ל בארץ. רוב החבילות הן בסביבות ה50 דולר ניו זילדי שמציעות כ2-3 גיגה אינטרנט + שיחות.
לאחר חיפוש מצאנו רשת שנקראת warehouse mobile ששיכת לרשת חנויות באותו שם שמציעים סים שניתן לטעון בכל סכום רצוי והמודל שלו פשוט וזול: 4 דולר לגיגה (12 שקל) ו4 דולר ל4 שעות שיחה. הנציג היה חביב במיוחד ודאג לכוון את כל ההגדרות הנדרשות בטלפון.