יוצאים לדרך!

אחרי הכנות ומנוחות יוצאים סוף סוף לדרך.
תחנה ראשונה, חוף צפיית ציפורים ליד העירה מירנדה. היום רקפת עושה טבילה ראשונה בנהיגה בצד שמאל. הדרכים הבינעירוניות צרות למדי וצריך לשמור על ריכוז. אנחנו מגיעים למרכז הצפרות והמדריכה המקומית, בהיותינו המבקרים היחידים. פותחת בהרצאה אישית ארוכה ומאלפת על חיי בעלי הכנף המקומיים ועל ציפורים קטנטנות שעפות 11000 ק”מ מאלסקה לניו זילנד בלי מנוחה ובלי אוכל במשך 8 ימים ברציפות.
לצערינו הגענו בשעת השפל ובשעה כזו קשה לראות את הציפורים. למרות זאת אנחנו מחליטים לנסות את מזלנו ויוצאים למסלול בן 5 ק”מ לצריף הצפיה. בדרך עוברים כמה וכמה גדרות חשמליות שנועדו לעצור בעלי חיים מלהגיע לאיזור. המעבר עצמו קצת מצחיק: עולים ויורדים במעין גרם מדרגות וכך עוברים מעל הגדר.

המסע אכן השתלם, בצריף הצפיה עם משקפת רבת עוצמה ששכרנו הצלחנו לראות ציפור בודדת מנקרת בחול…
תחנה שניה: העיירה תאמס והשוק השבועי המפורסם שלה שלמזלנו יצא בדיוק ביום שאנחנו מגיעים לשם.

פסל אופנוע מגרוטאות מתכת בשוק תאמס

שורה תחתונה: כבר ראינו שווקים יותר תוססים מזה אבל לפחות שווקו שם מוצרים לוקאלים ולא ג’אנק סיני.

תחנה שלישית, גן הפרפרים של תאמס. הגן הוא למעשה מעין חממה לא גדולה במיוחד עם צמחיה טרופית ופרפרים בכל צורה צבע וגודל מרפרפים בין העלים ולפעמים נוחתים על ראשינו. הפעם זו הצלחה. פינת חמד יפהפיה. מומלץ.

התחנה הבאה והסופית: העיירה וויטיאנגה שאמורה להיות תחנת ביניים בדרכינו ל Hot water beach שתוכנן למחר. ווייז מציע 2 אופציות: הדרך הארוכה – כ90 ק”מ בשעה ו20 או הדרך הקצרה – כ60 ק”מ בכמעט שעתיים. במקור חשבתי לעבור בדרך הקצרה כי היא נראתה יפה יותר, אז הנחתי שהסיבה לזמן הארוך היא פקקים של ערב חג המולד. החלטנו בכ”ז לקחת את הדרך הקצרה שנראתה הרבה יותר מעניינת מבחינת התוואי.
מהר מאוד גילינו כמה דברים:
1. הדרך היא אכן יפה להדהים: מעבר הרים ירוק ומוצל תחת צמחיית ג’ונגל ענפה.
2. אין פקקים בכלל – למעשה כמעט לא ראינו אף רכב מלבדינו.
3. הסיבה שאין רכבים התגלתה כ5 ק”מ במעלה ההר כשהדרך הצרה מאוד ממילא נעלמה לגמרי והפכה לדרך עפר כבושה ומפותלת וכך זחלנו עוד כ22 ק”מ במהירות ממוצעת של 25 קמ”ש…

בסוף זה הסתיים והגענו לוויטיאנגה. עיירה חמודה לחופו של מפרץ. התמקמנו במלון קטן ומקסים שממש יושב על החוף ליד המרינה המקומית, ויצאנו לסיור רגלי ערב חג המולד. אנחנו ממליצים בחום גם על העיירה וגם על המלון.

חוף ויטיאנגה

טיפ היום: כשיוצאים לטיול עם הרבה מכשירים הזקוקים לטעינה, כדאי לצאת עם מפצל מתח ישראלי כדי לחסוך מתאם על כל מטען שיש, וגם את הצורך לחפש שקעים בכל חור בחדר במלון. הדבר היחיד שהטריד הוא שקשה למצוא מתאם לתקע ישראלי שכולל גם את הארקה, ולכן השתמשנו במגדל של 2 מתאמים אחד בתוך השני – לא הכי בטיחותי. לשמחתינו באחת הפיצוציות בוויטיאנגה הצלחנו למצוא תקע מקומי וכך בעזרת אולר ומברג החלפנו את התקע של המפצל בתקע מקומי וחסכנו את כל המתאמים.

חשמלאות און-דה-מוב