גופרית בעיקר.

Posted: 27 בדצמבר 2016/Under: טיולים/By: shaise

היום אנו יוצאים מרוטורואה בדרך לטאופו.
תחנה ראשונה, שמורת ואי-או-טפו (Wai-O-Tapu) שזו שמורה של תופעות גיאו-טרמיות מסוגים שונים, בדומה לילוסטון האמריקאית. בדרך אנחנו אוספים 2 טרמפיסטים גרמניים צעירים ומחליפים איתם חוויות וטיפים להמשך.
לשמורה כדאי להגיע מוקדם כי האטרקציה המרכזית בו היא התפרצות גייזר שקורית כל יום ב10 וחצי בדיוק. אנחנו הגענו מוקדם יחסית, אז עשינו כמה מסלולים קצרים לפני שפנינו לראות את הגייזר.
אנחנו מגיעים לאיזור הגייזר שם בנו מעין אמפי תאטרון קטן סביבו וכבר היו לא מעט מבקרים שם. אנחנו תופסים מקום ויושבים כשעוד ועוד מבקרים נוהרים וממלאים את האיזור.
במשך כל הזמן הזה אני מוטרד, בתור מהנדס, איך יכל להיות שהגייזר פורץ כל יום בדיוק באותו זמן? איזה מנגנון טבעי יכל לתזמן שעה מדויקת ביום? שעות האור? משתנה בכל יום. טמפרטורה? גם לא עקבית. ב10:20 מגיע מדריך ונותן לנו הסבר על פעולת הגייזר. ואז התעלומה נפתרת: ב10:29 המדריך שופך אבקת סבון לפיר הגייזר, וזה מעורר את התהליך הגורם לגייזר להתפרץ…

תחנה הבאה: פינת חמד לא רחוק מהשמורה. המקום נקרא קרוסין קריק, זה מסלול קצר לאורך נחל שהמים בו חמים מהתופעות הגאוטרמיות באיזור. אז חוץ מזה שהנחל יפה לכשעצמו עם תצורות אבן צבעוניות בקרקעית והרבה ירוק מסביב, זה מקום מצויין להצטיד בבגד ים ולטבול בג’קוזי הטבעי עם מיים בטמפרטורה של כ40 מעלות.

אחרי קרוסין קריק השלמנו את הנסיעה לטאופו, התמקמנו במלון וסיימנו את היום בסיבוב הכרה של העיירה.