וואנקה

עוזבים את אואמרו בדרך לוואנקה. את וואנקה כבר עברנו בדרך דרומה אבל לא עצרנו בה כי היינו במירוץ להגיע בזמן לטרק המילפורד. אבל לוואנקה מגיעה בהחלט תשומת לב יותר גדולה ואנחנו מתכננים שלושה לילות שם. וואנקה הוא איזור שמרכז לא מעט נקודות עניין ומסלולי הליכה, מחוץ להיותה עיירה נחמדה מאוד בפני עצמה. העיירה שוכנת לחוף אגם וואנקה שהוא אגם גדול ומפוצל להרבה מפרצונים ותתי אגמים.
לפני שעוזבים את אואמרו יש דבר אחרון שרצינו לעשות. יש בניו זילנד צדפה שנקראת Paua זוהי צדפה גדולה יחסית ועם צבעים מרהיבים – במיוחד אחרי ליטוש. היא לא ממש נדירה אבל יש רק כמה מקומות ספציפיים שיש סיכוי למצוא כאלה זרוקות על החוף. באואמרו יש את החוף האחרון בטיול שלנו שבו אפשר למצוא צדפות כאלה – זה חוף הפינגווינים שמותר לרדת אליו רק בשעות מסוימות כדי לא להפריע להם. אז אחרי שעזבנו את המלון הלכנו לחוף בושי-ביץ’, לחפש צדפות פואה. על החוף שרועים פה ושם כלבי ים מנמנמים בשמש. ולמרבה הצער צדפת הפואה היחידה שראינו נחה צמוד לבטנו של אחד מכלבי הים. זה שהסתובבנו סביבו ולקחנו גם סלפי או שניים איתו, לא הטריד אותו והוא סרב למוש ממקומו.

זה שלי!

בצער רב עזבנו אותו והלכנו לרעות בשדות זרים. אז התברר לנו שההתעקשות על הצדפה הזו היתה מיותרת כי לא רחוק משם מצאנו נוספות בלי בעיה. בחרנו שתיים יפות והשארנו את השאר לאחרים.
יום לפני כן כשביקרנו בi-Site – מרכז המידע המקומי – קיבלנו טיפ מיוחד: במקום ליסוע בכביש הראשי לוואנקה יש מספר כבישי צד שניתן לעצור בהם בכל מיני נקודות עניין. עם דף ההוראות המפורט שקיבלנו יצאנו לדרך ועברנו בכל הנקודות שנראו מעניינות לנו. חלק מהן היו די מאכזבות – כמו למשל מה שהוגדר כאומנות מערות מאורית קדומה התברר כשירבוטי גיר על סלע שהיה קשה להבדיל בינם לבין קישקושים של תיירים פוחזים קדומים פחות.

“אומנות סלע מאורית”

אבל היו דברים בהחלט שווים צפיה ואותנו הרשימו במיוחד סלעי הפיל – אוסף של סלעי ענק מונחים על כרי דשא ירוקים ומשרים אוירה של נוף קדמוני. באיזור הזה מסתבר גם צילמו חלק מהסצינות לסרט נארניה.

פרות בנוף

ליד מאובני לוויתן שמעידים על ים שהיה פה פעם.

פה צלמו את נארניה

סלעי הפיל

חדי העין יבחינו ברקפת בתמונה

הסלעים ב360 מעלות – קליק על התמונה להגדלה

בהמשך הדרך עברנו סדרה של סכרים גדולים שמזינים תחנות כוח ויוצרים אגמי טורקיז.

סכר וואיטקי

סכר אריאמור

סכר בנמור

באחד האגמים האלה ראינו מאות קרוואנים חונים בצפיפות שמזכירה את חופי הכינרת בסוכות. יחסית לניו זילנד הריקה יחסית שאליה התרגלנו זה היה מחזה מוזר מה גם שזה לא מופיע בשום מקום כאתר תיירותי מסוג כלשהו.

פסל באומרמה – עיירה בדרך. כבש המרינו – גאוות הצמר המקומי

לקראת ערב הגענו לוואנקה והתמקמנו במלון נחמד שנמצא ממש במרכז.
למחרת בבוקר יצאנו לבקר את עולם הפאזלים ( Puzzling World). בילינו את השעה הראשונה בלמצוא את עצמנו במבוך ענק ואת השעה הבאה בחדרי האשליות האופטיות המשעשעות.

מחפשים את הדרך למגדל הצהוב

חייבים לעבור על הגשרים בשביל לפתור

חדר משופע שמבלבל את החושים

מי יותר גבוה?

את השומר הזה ייצרו באולפני WETA – אלה שאחראים על האפקטים בסרט אווטאר

הרזולוציה של הפרטים הקטנים בעור מדהימה

ובחוץ, תמונה פופולרית ומתבקשת

אחרי הצהריים: דיסק גולף! הפעם יצא לנו גם לשוחח עם מקצוען שהסביר לנו על הסוגים השונים של פריזבי שמתאימים לתנאים שונים של המטרות. בחזרה מהגולף גילינו שמתקיים בדיוק שוק האיכרים של שבת בבוקר למרות שזה היה בכלל יום חמישי וגם לא בדיוק בוקר.

דיסק גולף על שטח ענק

קליעה קשה במיוחד…

ליום המחרת תכננו לעשות טרק קצר באיזור. הטרק שרצינו לעשות נקרא טרק קרחון רוב רוי שזה כ10 ק”מ נוחים יחסית עד לקרחון. הבעיה היתה הדרך לשם – אחרי 20 ק”מ של דרך עפר מטלטלת עצמות הגשם שחזר הבוקר גרם להצפות של חלקים מדרך ההמשך ואחרי מעבר מים אחד החלטנו שאנחנו לא רוצים לבדוק את עמידות הרכב בעוד 10 ק”מ כאלה אז בצער רב חזרנו אחור.

בדרך לרוב רוי

פלאן-בי זה טרק שנקרא אגם היהלום (Diamond Lake). זהו טרק שמטפס על הר קרוב לוואנקה. בשלב ראשון מגיעים לאגם קטן שנקרא אגם היהלום, ובשלב שני עולים גבוה יותר לתצפית מרהיבה על אגם וואנקה עצמו שמהווה פיצוי נאה לטיפוס.

אגם היהלום

אותו אגם מלמעלה

בתצפית על אגם וואנקה

והפנורמה המתבקשת

מכיוון שהטרק היה יחסית קצר התפנה לנו אחר הצהריים והחלטנו לנצל את זה לביקור במוזאון הצעצועים והתחבורה. זה לא בדיוק מוזאון אלא אוסף פרטי של צעצועים מכל המינים וגם אוסף של מכוניות ישנות וכל אלה נמצאים בתוך סדרה של כמה האנגרים גדולים שבקושי מצליחים לאכלס את כל האוסף הענק של עשרות אלפי פריטים. וזה החלק המדהים פה – הכמות. בהאנגר הצעצועים יש עשרות ויטרינות מאוכלסות בצפיפות באלפי צעצועים מתחילת המאה ועד היום.
בשלש האנגרים נוספים, מאות רכבים עתיקים עומדים בצפיפות זה ליד זה. חלקם חונים מתחת למטוסים ישנים שגם הם חלק מהאוסף. בתקרה תלויים מאות זוגות אופניים מכל הזמנים. פה ושם ויטרינות עם אוספים נוספים לא קשורים כמו שעוני קיר, טלפונים ישנים או כפיות. מחוץ לאנגרים יש עוד עשרות רכבים נוספים שמחכים למקום גם בשבילם.

אלפי צעצועים מסוגים שונים ומכל התקופות

מכוניות ומטוסים דחוסים ביחד

עשרות מכוניות כיבוי עתיקות

ועשרות רכבים אחרים שעדיין אין להם מקום

אוטו פדלים לגדולים!

את היום הזה וגם הבלוג להפעם, סיימנו בלצלם עץ. אין שום דבר מיוחד בעץ הזה חוץ מהיותו העץ הכי מצולם בניו זילנד. אז “אם כולם מצלמים כנראה שזה נכון”… גגלו Wanaka’s tree.

“העץ הגלמוד” של וואנקה